galia, דבורין גליה

מה לעשות עם החיים שלי?
אני בת 28 נשואה +2 ,נשואה כבר 6 שנים כמעט, נישואין גרועים,אין אהבה אין כבוד הדדי, רק השמצות הדדיות ואי הערכה משני הצדדים,את האמת אף פעם לא אהבתי אותו ,התחתנתי איתו כי הוא נורא חזר אחריי ואהב אותי בצורה שאף אחד לא אהב, חשבתי שזה מספיק כדי לגרום לי להתאהב בו,אבל זה לא קרה,הוא בן אדם עם אופי קשה,אלים מילולית ,אף פעם לא מפרגן,לא מפנק,סתום ודי גס בהתנהגות שלו איתי רוב הזמן . מהצד השני הוא אבא טוב יחסית לילדים שלו. לאחרונה עשיתי משהו שנוגד את כל התפיסה והאמונה שלי בחיים ,משהו שאף פעם לא חשבתי שיקרה לי, בגדתי בו ,בגדתי מתוך תסכול רב,מתוך נקמה מעצמי ומהחיים שלי,אני יודעת שעשיתי טעות איומה,ושלאף אחד לא מגיע אבל הרגשתי כ"כ מתוסכלת מהחיים הזוגיים שלי והרגשתי שהחיים עוברים לידי, שהזמן עובר בלי רגש ,בלי אהבה ,ואני יודעת שמגיעה לי אהבה ,אני בחורה מאוד רגישה ,מאוד מפנקת, אוהבת את האהבה, ובחיי ניסיתי עם בעלי..מה לא עשיתי כדי לשנות אותו ,כדי להבהיר לו כמה חסר לי יחס חם מצידו, אמרתי את זה באופן הכי ברור אבל זה לא שינה כלום,הוא נאטם עוד יותר.אני לא מנסה להצדיק את הבגידה,האם אני צריכה להתגרש ? 3 תשובות | תגיות: פספוס , אימון משפחתי ,

נישואין טריים ודכאון?
שלום לכולם
בזמן האחרון אני מאד מבולבלת ומוטרדת ממה שעובר עליי.. ואין לי מישהו אחר להתייעץ איתו. התחתנתי לפני כ3 חודשים. פחות או יותר מאז אני חשה עצבות, בוכה המון (אני בת יחידה והפרידה מבית הוריי מאד קשה לי), עצבנית, ולא מרוכזת. אני כן מתפקדת בעבודה ובלמודים (אני עובדת סוציאלית במקצועי). אמנם לא בקלות יתרה, אבל מצליחה איכשהו לתפקד... יחד עם זאת אני לא מצליחה להבין מה עובר עליי. האם יכול להיות שמדובר בדכאון? אף פעם לא שמעתי על אנשים שהתחתנו נכנסו מזה לדכאון. חשוב לציין שיש לי קשיים בזוגיות. לא משהו חריג מדי אבל... ז"א אני בטוחה שלו הייתי במצב נפשי אחר, הייתי לוקחת אותם בקלות יותר.. למישהו יש רעיון?:_( 3 תשובות | תגיות: חרדה ודיכאון ,

דיכאון וזעם (חלק 1)
אני חש זעם גדול על העולם ועל החברה. בכל תקופת נעוריי הייתי בודד והתעללו בי בבית-הספר. הייתי נתון בבידוד כמעט מוחלט, ללא כל חברים. אני מעולם לא פגעתי באיש, אנשים נהנים להתעלל בי פשוט בגלל החולשה החברתית שלי. המורים שלי בבית-הספר ידעו זאת ולא פעלו נגד כך, ובמקרים מסוימים אפילו עודדו את זה. עם הזמן נאגר בי זעם רב על אנשים. במשך שנים, חיי נעו יום-יום בין ביה"ס בו ספגתי השפלות, לבין הבית. פרט לפעמים ספורות ביותר, לא נפגשתי מעולם עם חברים או ידידים, מה גם שלא באמת היו לי כאלה. אני כעת בצבא, ואני מרגיש שאני לא מצליח להתמודד עם המערכת הזאת, ושכמעת יש מערכת שלמה שמתעללת בי ומנצלת את הבעיות החברתיות שלי ואת חוסר האונים שלי נגדי, כאילו זו בריונות בחסות החוק. אני מרגיש שאני מאבד כל תקווה לעתיד. תחושות העלבון והכעס שלי הפכו עם השנים לשנאה פראית שאני רוחש לחברה. רק במשפחתי הקרובה יודעים באמת על התחושות הקשות שלי, וגם הם מתקשים להבין עד כמה ולא מצליחים לעזור לי, או שמעדיפים שאלך לפגשיות עם פסיכולוג אזרחי בזמני הפנוי מהצבא, מתוך מחשבה שאחרת אפגע בעתידי. 1 תשובות | תגיות: דיכאון , חרדה ודיכאון ,