איך שורדים את המציאות הזו עם מה שאנחנו יודעים?
לפני כחודש וחצי הפסקתי לקחת תרופות, טיפול בו נקטתי בחמש שנים האחרונות. עברתי בדרך גם טיפולים אלקטרו מגנטיים, ECT ושיטות פסיכיאטריות שונות. הבנתי כי לא משנה מה אעשה מה שקיים בתוכי לא יישתנה, ועליי או להשלים עם המצב או לסיים את זה. מכיוון שאני אחרי 2 נסיונות עקרים, אני מוותר על נסיון ההתאבדות ופשוט מוכן להמשיך, יום אחרי יום. אין לי תפיסה קדימה, אני לא מסוגל לתכננן דבר ליומיים ומעלה קדימה, אני מבלה את רוב זמני לבדי בחפירות פנימיות בלתי נגמרות ולא מצליח למצוא אף אדם לשוחח איתו. הייתי אצל מספר לא מועט של מטפלים, בניהם מטפלת אצלה ביקרתי בשלוש וחצי שנים האחרונות ברציפוץ, אבל גם עם זה סיימתי מתוך תחושת אכזבה. אני לא מליח לתקשר עם אנשים, אהי נלחם ללא הרף כל דקה ביום בשדים המטופשים שצפים ותוקפים, ואני נמנע מחשיפת יתר לארועי העולם - שובר לי את הלב לראות את המצב האנושי במקום כל כך נמוך וריקני. לא מעט אני מאחל לסופו של העולם, ולא רק הפרטי שלי. רק רציתי לדעת אם חמישהו יש נוסחה לחיים האלה בחוץ - איך שורדים בחוץ בלי להתנתק או להסתמם דרך קבע על ידי כדורים?
3 תשובות | תגיות: דיכאון , בדידות , אובדנות , טיפול נפשי פרטני , שיקום נפגעי נפש ,
3 תשובות איך שורדים את המציאות הזו עם מה שאנחנו יודעים?
הוסף תשובה
אין לי תשובה או נוסחה לחיים האלה ואני סובל גם כן את הקיום הלא ברור הזה של החיים. מה שיש לי לומר זה שאני שומע את מה שאתה אומר ורואה את הסבל שאתה סובל. במשך תקופה ארוכה לקחתי ונלה והייתי בטיפול שלוש שנים ברציפות. הפחדים וחוסר היכולת לתקשר (לא בכתב כמובן) חזרו ואני חזרתי לכדורים. אני שונא את זה שאני צריך לקחת כדורים.
אם תמצא את הנוסחה או איזו סיבה שהיא מספיק טובה אני אשמח אם תשתף אותי.
התשובה התקבלה ב: 11.11.2009 ב: 15:08
מומחה
איזי מאימן
פשוט שורדים!!
במצב הזה שאתה מתאר מרגישיםהרבה טלטלות. "שם המשחק" הוא תחושת חוסר יציבות, שמייאשת, מדכאת וגורמת למחשבות על ויתור. במצבים האלה נוטים לשכוח שלפעמים הגלגל הוא גם עולה למעלה והתקופות הטובות הן מאוד טובות... המאמץ הוא להגיע לאיזון, פחות טלטלות, יותר זמן בתקופה הטובה. בשביל זה שווה לשרוד.
במצב כרוני וקיצוני כמו שאתה מתאר, כדאי באמת לעשות זאת עם עזרה ותמיכה, כפי שעשית בעבר. גם פה לא לוותר, למצוא מישהו שניתן לתת בו אמון, להיעזר בו, לשתף אותו.

כל טוב,
איזי מאימן
עובד סוציאלי קליני
www.psychotreatment.bravehost.com
התשובה התקבלה ב: 11.11.2009 ב: 21:27
אמר חכם (כזכור לי ניטשה) שאם יש את ה"מה", מוצאים את ה"איך".
החיים הם תהליך לימוד ארוך. אין לנו שליטה על מה שלא תלוי בנו. יש לנו שליטה, רק על מה שתלוי בנו.
ניתן ללמוד לנהל את התגובות שלנו. ללמוד לנהל את ההסתכלות שלנו על העולם. ללמוד לשנות תפיסות.
מדובר בתהליך. אבל בתהליך שווה. אורכו תלוי באדם העובר את התהליך.
אני מסייגת את דבריי ממקרים של נפגעי נפש. במקרים שכאלה, אין, כמובן, להפסיק ליטול תרופות מבלי להוועץ ברופא תחילה. תמיד ניתן לקבל סיוע במקביל. ובהתאם להתקדמות, בהתייעצות עם הרופא, להוריד מינון תרופתי.כשמשתנה נקודת המבט, כשמשתנות התפיסות, גם נטילת תרופה מאזנת אינה דבר נוראי. הכל יחסי ובכפוף למקרה הפרטי.
התשובה התקבלה ב: 01.12.2009 ב: 16:26
© כל הזכויות שמורות ל mytherapy.co.il
המידע באתר אינו תחליף לייעוץ מקצועי ואין האתר אחראי על המידע כייעוץ מכל סוג שהוא. נא לעיין בתנאי השימוש באתר.
איך שורדים את המציאות הזו עם מה שאנחנו יודעים?