מצב לא קל. מה עושים?
אני בת 30, רווקה + 1. גרה לסירוגין על שני בתים - דירה שכורה במרכז ודירה בדרום. בדרום גר בני, שהלך שם לכתה א' ואימי מטפלת בו בזמן שאני עובדת. הקשר ביני לבין אימי הוא קשר מוזר, אנחנו מצליחות לתקשר נורמלי רק כשאנחנו רחוקות. אין לה חברות ואף אחד קרוב אליה. אני מאוד רוצה להתנתק ממנה ומצד שני מרגישה אשמה ופחד לעשות זאת. היא תמיד אמרה ואומרת לי, שאני לעולם לא אוכל להסתדר בלעדיה, שאני לא אחראית, שאני לא מסוגלת לעשות שום דבר באופן עצמאי ואף פעם לא היה לי אכפת מאף אחד מהמשפחה שלי. אני מצידי כל החיים מנסה להוכיח אחרת. אני מסוגלת לנקות ולבשל בכל בית אחר חוץ מבית אימי. אין שום מוטיבציה לעשות כלום וכל פעם שאני שם (שזה כל יומיים) אני בדכאון עמוק.
הכי כואב לי שהבן שלי גדל בסביבה שכזאת, כשכל הוא שומע זה מריבות. הוא בעצמו ילד מאוד קשה, היפראקטיבי, שטלתן והוא גורם העיקרי של המריבות שלנו. אין לי עם מי לדבר על זה. אני די הרמתי ידיים ואיבדתי עניין בחיים. יש לי עבודה מעניינת, שגם היא הפסיקה לשמח אותי. מה אפשר לעשות במצב כזה? 0 תשובות | תגיות: אימון משפחתי ,