לא מבין את עצמי, את החיים
קשה לי להסביר את המצב שלי, אז אני מצטער אם אני נשמע מבובלבל, אני באמת ככה.
מאז שהשתחררתי אני מוצא את עצמי חלק גדול מהזמן לבד,
ולא נעים לי.
אני חושב הרבה על פילוסופיה, על טעם החיים, ופעמים רבות מגיע למסקנה שבסופו של דבר אין שום סיבה, והכל זה העמקה של אותם הדברים.
להיות בחברת אנשים לפעמים מקל, כי אני "בורח" מעצמי, רק בשביל לחזור מאוחר יותר, ולפעמים מרע, כי לא מבינים אותי.
לפעמים אני אפילו לא מבין את עצמי
כל יום הוא משהו אחר, ויש מעברים חדים ואלימים בין מצבי רוח.
מתנחם באוכל, מוזיקה, סרטים, אלכוהול, אוננות..
הייתי בייעוץ קריירה שפחות או יותר אמר לי שאני יכול לעשות כל מה שאני רוצה. ומה אם אני לא יודע מה אני רוצה, או לא רוצה בכלל?
הייתי במהלך הצבא כחצי שנה אצל פסיכולוג קליני, והפסקתי כי הרגשתי שאני יוצא מהפגישות במצב רע יותר משנכנסתי.
נפגשתי עם פסיכולוג קוגניטיבי-התנהגותי מהמובילים, אמר לי שאני בדיכאון והציע טיפול משולב עם תרופות. אני לא מוכן לתרופות, יש סמים שנראים לי מוגזמים.
נפגשתי גם עם מטפלת באמנויות, אבל לא הצלחתי להאמין בה.
מה אני עוד יכול לעשות, בשביל להתמודד עם עצמי?
3 תשובות | תגיות:
3 תשובות לא מבין את עצמי, את החיים
הוסף תשובה
מומחה
איזי מאימן
שלום רב,
אני מתרשם מתחושת המצוקה שלך ןמהייאוש שבמצב זה. מה גם שאתה מתאר שניסית גם למצוא סעד אצל גורמים מקצועיים וללא הצלחה, דבר שכנראה מעמיק את תחושת התסכול והייאוש. יחד עם זאת, מהתיאור שלך נשמע שגם אצל המטפלים אתה משחזר את דפוס הבריחה ולא באמת נתת לכך הזדמנות. חבל!!!!
נסה לחזור לטיפול ולהתחייב לעצמך כי תישאר מספיק זמן, גם אם אתה לא רואה תוצאה מיידית! הדבר הזה לוקח זמן וחבל שככה "תלך לאיבוד".

כל טוב,
איזי מאימן
עובד סוציאלי קליני
www.psychotreatment.bravehost.com
התשובה התקבלה ב: 23.01.2010 ב: 12:49
מומחה
שרה זלוף
לאחר סיום השירות הצבאי רבים נכנסים למצב בלבול ולא מוצאים את עצמם. במסלול של שנים היית במסגרות של לימודים וצבא. היום עקב שינוי מסגרת חברתית אתה נמצא לבד ומרגיש לחץ עקב כך. הייתי מציאה לך להשקיע ולהכיר חברים חדשים דרך הצטרפות לחוגים, קורסים ותחביבים שונים שיתנו גם תחושת של מסגרת מוגנת.
על ידי השקעה בעשייה יתבהר לך עם הזמן איזה עיסוק מקצועי אתה מעדיף. יצירת קשרים עם אנשים שונים יפתח תחומי עניין נוספים. יתפתח יכולת הסתגלות לשינויים מבלי להרגיש מאוים ולבד.

בברכה,
שרה זלוף
ייעוץ אישי וזוגי

www.saraz.co.il


התשובה התקבלה ב: 24.01.2010 ב: 23:21
שלום לך
נראה לי שהגיע הזמן להפסיק לברוח מעצמך. להיפך, התחבר ל"עצמי" שלך, נסה לאהוב אותו ולטפח אותו. תן לו חיזוקים חיוביים, הורד את מידת הביקורת העצמית שלך שהורסת חלקה טובה, מובילה לדיכאון ופסיביות והתחבר לחלקים השמחים החזקים והמוצלחים שלך.

קום בכל בוקר וחשוב על שני דברים טובים שיש בך, גלגל אותם בראש ואז תראה שטעם החיים משתפר...גם פנק את עצמך לפחות פעמיים בשבוע בצ'ופר. מתנה לעצמך. אני מבינה שאתה קצת בכיוון הזה...עם המוסיקה הסרטים האוננות האוכל והאלכוהול, רק שיש לי הרגשה שאולי יש פה גלישה להתנהגות מתמכרת. האם אתה הולך בכיוון של התמכרות ולא רק של הנאה מארוחת גורמה עם כוסית משקה?.. אני מבינה שאתה פוחד מתרופות ליציאה מהדיכאון, אבל לא פוחד מאכילת יתר ומאלכוהול??? שים לב שהטיפול העצמי עלול להפיל אותך.

אינני יודעת מה עם המוסיקה?, האם אתה מנגן?, יש משהו יצירתי שאתה עושה עם המוסיקה?, או משהו יצירתי אחר???, אם כן, פתח אותו...עם ביטוי היצירתיות תבוא גם שמחת החיים. אתה יכול לעזור לעצמך באמצעות התנהגויות שיעשו לך טוב על הנשמה. אגב, מה עם ספורט?? ..הבנת את הכיוון?, מקווה שתצליח. שרה
התשובה התקבלה ב: 28.01.2010 ב: 15:46
© כל הזכויות שמורות ל mytherapy.co.il
המידע באתר אינו תחליף לייעוץ מקצועי ואין האתר אחראי על המידע כייעוץ מכל סוג שהוא. נא לעיין בתנאי השימוש באתר.
לא מבין את עצמי, את החיים