ראשית אני מקבל את התשובה שנתנה בראשונה. בנוסף, אומר מספר מילים על המקרים בהם לא מצליחים להפרד - כאשר פרידה לא מסתיימת עם תום הקשר הרי שמשהו בתוכנו לא מעוניין שנמשיך. משהו מהמצב החדש הזה של פרידה מהווה עבורינו תשובה. זה נשמע אולי מוזר, אבל אם בכל פעם שאני עובד עם אנשים ששימרו קשר אבוד לאורך זמן בזכרון, ללא יכולת להפרד ממנו - מתחת ישבה חרדה אחרת, גדולה יותר ומאיימת. הרצון למצוא מקור לאומללות שלנו הוא רק אחת מהתשובות - בגישה הדינאמית (של אלו שממשיכים את פרויד) מדובר בקונפליקט לא פתור. כלאמר, משהו מאוד מוקדם שאיתו לא הצלחנו להתמודד, מאותת לנו שיש צורך לטפל בו תחילה כדי שנוכל להפרד. כך למשל, אם אנחנו נפרדנו מוקדם מידי מאבא, לא הצלחנו לעבד את הפרידה הזאת, הרי שהחבר רק משחזר את הכאב ההוא שהיה כל כך טראומטי. טיפולים רגשיים מגיעים ל``מחשבות שמאחרי המחשבות`` ולמה שמכונה ה``לא מודע`` שם מצויה התשובה לכך שלא מצליחים בהווה להשלים פרידה. התשובה התקבלה ב: 06.04.2006 ב: 09:57

רק קשר חדש משמעותי ושונה ימחוק את זכרונות האהבה של קשר קודם,אלו הם החיים ,במקום לחשוב מה הפסדתי עדיף לחשוב מה ניתןלהרוויח התשובה התקבלה ב: 06.04.2006 ב: 10:45

מהמעט שכתבת קשה לקבל תמונה שלמה ולתת לך ייעוץ ממוקד וספציפי לבעיה שהעלית. באופן כללי פרידה מחייבת לעבור תהליך של אבל מסויים על הקשר שהיה, על מנת שאפשר יהיה לפנות מקום רגשי לקשר חדש. ככל הנראה את עדין מרגישה תקועה במקום בו הקשר הקודם מקבל משמעויות נרחבות, אולי אידיאלוזציות,ומקשה עליך לאפשר לעצמך להאמין כי תצליחי לבנות קשר נוסף בו תרגישי אוהבת ונאהבת. כפי שכתבו לך, אין הכוונה בתהליך הפרידה כי תשכחי את הקשר, ואולי דווקא חשוב שתיהיי מסוגלת לקחת מאותו הקשר את כל אותן מתנות שקיבלת ממנו - ההתנסויות והחוויות החיוביות, שישרתו אותך בקשרים הבאים. כאמור לא ברור מה מותיר אותך תקועה לאורך זמן כה ממושך באותו המקום, וזאת אולי היה כדאי לברר במסגרת של ייעוץ אישי. חשוב יהיה להבין לאלו חוויות מהעבר הפרידה הזאת מתחברת, מה המשמעויות של הפרידה מאותו החבר,כיצד היא נחווית על ידך, מה יכול לסייע לך להמשיך קדימה ולפנות מקום רגשי ליצירת קשרים נוספים, ועוד. בהצלחה התשובה התקבלה ב: 08.06.2006 ב: 02:07

תודה על הניסיון זה סיפור די ארוך לאחר שמציעים לך פעמיים נישואים ואת מסרבת ואז זורקים אותל מהבית כי א לא מוכנה כרגע לילדים. ואז מוסיפים ואומרים אוקיי אחזור לאקסית אעשה איתה ילדים והכל יהיה טוב אחרי שסמכת על הבנאדם על הפרטנר שלך. הפצע הוא לא סתם שיברון לב אלא ניפוץ של הכל יחדיו איך מחלימים לאחר 3שנים מזה שפשוט כל דבר פתאום גם אם הוא טוב או לא את פשוט דוחה על הסף והבנאדם עד היום איתך בקשר למרות שיש לו אישה וילדה כבר מה יותר מזה. איך אפשר להישאר שפויה ולהאמין באחרים. האמונה השלמה היא רק בך לא בפטנר זה או אחר. הרבה אנשים עברו דברים קשים אך אני לא יודעת עד כמה אנשים עברו פרידה ולאחר מזה ישר נישואים של מי שהציע להם אחרי חודשיים עם ניסיון ליצור קשר בכל מצב . אם זה לא חולני ומטריף אני לא יודעת מה כן. והייתי מאוהבת לגמריי אהבה של החיים כמו שאומרים. עברנו כל כך הרבה ואפילו תחושות שאנחנו לא יחד אנחנו חשים אני חושבת על משהומסויים איזה יום לאחר שלא דיברנו תקופה ואז יום אחרי טלפון או באותו יום זה מטורף אך זה קרה אנרגיות שכאלה באוויר אני ממש רוצה לעצור זאת מה יכול לעזור לעצור אנרגיות כאלו מטורפות. אני לא הוזה אני מאוד מאמינה בפסיכולוגיה וקראתי המון מאמרים אך אין לי הסבר לזתופעה הזו. האקס מאמין שיש לזה משמעות ככה הוא אומר שזה לא סתם המחשבות האלו . ואני יכולה להתערב שמחר הוא פתאום יצוץ לאחר שבועיים וקצת שלא דיברנו יגיד לי משהו שהזכיר לו או שהוא הרגיש. שורה תחתונה אני יודעת שזה אמור להיפסק אך זה לא קורה ואישתו רק סובל תשהיא יודעת או מרגישה שהוא מדבר איתי ובצדק . התשובה התקבלה ב: 08.06.2006 ב: 05:58

ההתאהבות היא דבר מוזר. בהרבה מהמקרים ההתאהבות יוצאת מפרופורציות והופכת לשגעון אהבה. אני אומר זאת כאפשרות - לא מספיק מכיר אותך כדי לאמר בוודאות שזה מצבך, אבל הייתי מציע לבחון - זהו סוג של כיסוי על פצע עמוק מאוד וקשה מאוד - אנחנו מתאהבים בהתאהבות, לא רוצים להתבונן בצורה ראציונלית, כדי לשמר את התחושה המרגשת על לא דבר. על קשר שלא מוביל לשום מקום - ובלבד שלא נאלץ להתבונן פנימה ולראות את הבור העמוק שנפער - כאב קדום וגדול שאנחנו בורחים ממנו - לפעמים כאבים קיומיים כמו העדר משמעות, פחד המוות או חוסר יכולת להשלים עם הדברים שאבדו לנו לבלי שוב. אני כלל לא מכיר אותך ולא יכול לדעת על מה מכסה ההתאהבות הזו - אבל בוודאי שאין כאן התאהבות שיכולה להגשים את עצמה - אלא סוג של אשלייה שנועד לטשטש מציאות, להסיט את המבט ממשהו מאוד לא נעים. התשובה התקבלה ב: 08.06.2006 ב: 09:11

הדברים שהוספת רק מחזקים את הדברים שכתבתי לך, שאכן מדובר בפרידה שאינה באמת פרידה, ולכן את מוצאת עצמך הרבה מידי זמן בקשר של ``לא לכאן ולא לכאן``. לא ברור לי מדוע החלטת כי הבעיה הזאת אינה מוכרת לאנשי המקצוע, הרי מרבית עיסוקנו הוא סביב קשיים בפרידות כאלו ואחרות והשפעותיהם על חיינו. אינני רוצה להכנס כאן לניתוחים ולהשערות שונות באשר לבחירה שלך להשאר במקום כל כך קשה, לא מספק ופוגע, אני יכולה לנחש שזאת אינה הפעם הראשונה בחייך שאת מרגישה כך, אולם ככל הנראה עדין קיימת האמונה - שלא לומר הפנטזיה שהפעם כאדם מבוגר תצליחי לקבל את מה שהיית ראויה לו ולא קיבלת לא עכשיו ולא בעבר. אני יכולה להציע לך לפנות ולקבל עזרה מקצועית, על מנת שתוכלי לאפשר לעצמך לחיות חיים בהם תרגישי שאת ראויה לאהבה, שאינך ברירת מחדל, ושאת מסוגלת לבנות קשר שבנוי על הדדיות. הרבה כוחות והצלחה! ד``ר גלית לזר התשובה התקבלה ב: 10.06.2006 ב: 23:15