איך מתגברים על תחושת פספוס תמידית לגבי כל תחום בחיים?
אני בחורה שקרובה לגיל 30,נשואה כשנה.כבר תקופה ארוכה שאני מרגישה שכל החיים שלי הם פשרה אחת גדולה.לאחר חיפוש ארוך מאוד של עבודה,מצאתי עבודה שאליה אני קמה כל יום עם דמעות בעינייםוזאת אחרי שהוצאתי תואר שלא שווה יותר מידי בשוק.אני ובן זוגי עברנו לדירה משלנו ,לפני המעבר הייתי בטוחה שאני אהיה אשת בית למופת,מה שהתבדה מהר מאוד,אין לי כוח או חשק לנקות או לבשל,הבית לא ממש מתפקד.ולגבי בן זוגי,שנים,כשאמרתי כן ,לא הייתי בטוחה באמת ובכל זאת התחתנתי עם המון ספקות לא עם הרבה צפייה או שמחה לקראת חיי הנישואים.אני יודעת שאני אוהבת אותו אבל לא בטוחה שככה אמורים לאהוב בן זוג,מאז החתונה לא עובר יום שבו אני לא מהרהרת ותוהה האם זה זה,האם זו טעות וכו'.כל יום אני מנסה לחשוב איך להתרומם ולהיות מאושרת,לצערי אני רחוקה מלמצוא את התשובה.רציתי לנסוע לטיול של מס' חודשים לנקות את הראש והנפש,אך גם ז התמסמס עקב חוסר תקציב .לאור כל תחושות אלו אני מאוד עייפה ,עצבנית חסרת שמחת חיים.הגעתי למצב של חוסר חשק לחיות.ואני תוהה האם הכול מסביבי באמת כ"כ בעייתי או שאני היא הבעיה.החיים שלי שגרתיים ומשעמיים,ללא כל תכלית.איך יוצאים מזה? 3 תשובות | תגיות: טיפול , טיפול נפשי פרטני ,

איך אפשר לצאת מהדכאון שאני נמצאת בו כי הכדורים לא ממש עוזרים מרגישה רע
אני מגיל 16 נמצאת בטיפול פסיכיאטרי ושותה כדורים שנקראים לוסטרל וקלונקס אני נמצאת תקופה די ארוכה בדיכאון שאני לא ממש מצליחה לצאת ממנו הכל התחיל בגיל 12 שההורים שלי התגרשו אחרי חודש שאבא שלי עזב את הבית אמא שלי הכניסה גבר אחר לבית שאחרי כמה זמן שהוא היה בבית הוא החילט להשתלט לי על החיים לא נתן לי לבקר את אבא שלי היה מאד אלים כלפי אפילו להטעין את הפלאפון לא נתן לי כי הוא אומר לי שאני לא יבזבז חשמל אצלו בבית בגיל 16 הוא תקף אותי מינית מפה הכל התחיל להסתבך כי אין לי ממש עם מי לדבר כולם מתעלמים ממני אף אחד לא מוכן להקשיב לי עברתי בגללו גרדה חברות אין לי ממש אף פעם לא הייתי מקובלת בחברה היום אני גרה לבד אבל לא ממש מתפקדת אני אחרי ניסיון אובדני שאחרי שזה קרה אמא שלי היתה חייבת לבוא ולהגיד חבל שלא קרה לך כלום אני פשוט לא אוהבת את החיים האלה ולא אוהבת את עצמי אין לי כבר שליטה על שום דבר בחיים שלי צריכה עזרה :( 2 תשובות | תגיות: טיפול נפשי פרטני ,

איך שורדים את המציאות הזו עם מה שאנחנו יודעים?
לפני כחודש וחצי הפסקתי לקחת תרופות, טיפול בו נקטתי בחמש שנים האחרונות. עברתי בדרך גם טיפולים אלקטרו מגנטיים, ECT ושיטות פסיכיאטריות שונות. הבנתי כי לא משנה מה אעשה מה שקיים בתוכי לא יישתנה, ועליי או להשלים עם המצב או לסיים את זה. מכיוון שאני אחרי 2 נסיונות עקרים, אני מוותר על נסיון ההתאבדות ופשוט מוכן להמשיך, יום אחרי יום. אין לי תפיסה קדימה, אני לא מסוגל לתכננן דבר ליומיים ומעלה קדימה, אני מבלה את רוב זמני לבדי בחפירות פנימיות בלתי נגמרות ולא מצליח למצוא אף אדם לשוחח איתו. הייתי אצל מספר לא מועט של מטפלים, בניהם מטפלת אצלה ביקרתי בשלוש וחצי שנים האחרונות ברציפוץ, אבל גם עם זה סיימתי מתוך תחושת אכזבה. אני לא מליח לתקשר עם אנשים, אהי נלחם ללא הרף כל דקה ביום בשדים המטופשים שצפים ותוקפים, ואני נמנע מחשיפת יתר לארועי העולם - שובר לי את הלב לראות את המצב האנושי במקום כל כך נמוך וריקני. לא מעט אני מאחל לסופו של העולם, ולא רק הפרטי שלי. רק רציתי לדעת אם חמישהו יש נוסחה לחיים האלה בחוץ - איך שורדים בחוץ בלי להתנתק או להסתמם דרך קבע על ידי כדורים? 3 תשובות | תגיות: דיכאון , בדידות , אובדנות , טיפול נפשי פרטני , שיקום נפגעי נפש ,